החלטה בתיק ב"ל 7637-06

1.      עניינה של החלטה זו - בקשת המוסד לביטוח לאומי להפנות שאלות הבהרה למומחה הרפואי.

2.      בהליך זה מונה דר' יובל קריגר כמומחה רפואי אחר. השתלשלות העניינים שהביאה למינויו כמומחה רפואי אחר מפורטת בהחלטת בית הדין מיום 23.1.2011.

3.      בחוות דעתו מיום 2.5.2011 קבע דר' קריגר כמפורט להלן:

§         מה היא מחלתו של התובע?

הכאב באצבעות הידיים והרגישות מעל הגידים מכופפי האצבעות, מעידים על קיומה של דלקת כרונית מצירה במעטפות מכופפי האצבעות ותופעת "אצבע הדק".

נימול, רדימות, זרמים, הפרעה תחושתית, חולשה, כאב ונפילת חפצים הן תופעות המאפיינות הפרעה בהולכה עצבית. הפרעה בהולכה עצבית עשויה להוות ביטוי למחלת ראשונית של תאי רקמת העצב, לבטא מעורבות רקמת העצב במחלה סיסטמית, ועשויה להיגרם עקב לחץ חיצוני מוגבר על מבנה עצב תקין.

במקרה דנן על פי המסמכים הרפואיים שהועברו לעיוני עשויים התסמינים עליהם התלונן ב 2006 לנבוע הן ממעורבות רקמת עצב בנוירופתיה הסכרתית שאובחנה באותה שנה והמתבטאת בתחושת צריבה וחוסר תחושה גם בכפות הרגליים, והן עקב לחץ חיצוני מוגבר על מבנה עצב תקין.

סימנים קליניים להפרעה בהולכה עצבית עקב לחץ חיצוני על עצבי הגפיים העליונות קיימים באופן חלקי לאחר הפגיעה בעצב הרדיאלי בזרועו השמאלית בתאונת העבודה מ 1979 ובאופן מפושט יותר כביטוי ללחץ על שורשי העצבים באזור עמוד השדרה הצווארי מאז נפגע בצווארו ב- 8.1995.

אין במסמכים שהועברו לעיוני תיעוד לבדיקת מומחה, או של בדיקת מעבדתית המצביעים על קיומה של הפרעה הולכה בעצב המדיאני במסלולו בתעלת שורש היד ( CTS ). . .

לסיכום - להערכתי התובע סובל מ:

א.    תופעת "אצבע הדק" באצבעות 1 - 2 בשתי הידים שמקורה
ב STENOSING   FLEXOR TENOSYNOVITIS דלקת מצירה במעטפות הגידים מכופפי  האצבעות.

ב.       הפרעת הולכה בעצבי הגפיים העליונות על רקע פגיעה צווארית ישנה  ונוירופתיה סכרתית.

§         האם קיים קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו של התובע כפי שתוארה בסעיף 2 בהחלטת בית הדין?

לא מתואר בספרות המקצועית קשר סיבתי וחד משמעי בין תנאי תעסוקה לבין תחלואה בדלקת מצירה של הגידים המכופפים המתבטאת בתופעת "אצבע הדק", אך קיימות עבודות המצביעות על שכיחות יתר של התופעה [עד יחס צולב של פי 4.7] בקרב עובדים שעבודתם כרוכה בשימוש מאומץ בכלי עבודה, כגון מגזמות, לעומת עובדים שאינם נזקקים לשימוש מאומץ בכלים בעבודתם. לפיכך, לא ניתן לשלול כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לתופעת אצבע ההדק.

הפרעת ההולכה בעצבי הגפיים העליונות נובעת לדעתי, כפי שציינתי, משילוב של הפרעת הולכה על רקע פגיעה צווארית ב 1995 ושל פגיעה ברקמת עצב ע"י מחלת הסכרת. אין לדעתי קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לתופעה זו.

§         האם מחלת התובע היא תוצאה של תהליך תחלואי או שהיא תוצאה של אירועים זעירים (מיקרוטראומות) פגיעות זעירות וחוזרות בידיו של התובע, שניתן לאתרם בזמן ובמקום?

מחלת התובע, "אצבע הדק" שכיחה ביותר בקרב חולי סכרת [ביחס צולב של 3.72] לעומת האוכלוסיה הבריאה ולכן יש לראות בה תוצאה של תהליך תחלואי, אך לא ניתן לשלול את האפשרות כי פגיעות זעירות וחוזרות על פי תורת המיקרו טראומה תרמו להתפתחותה.

כפי שציינתי מעלה, קיימות עבודות המציינות שכיחות יתר של תופעה בקרב עובדים שעבודתם כרוכה בשימוש מאומץ בכלי עבודה. תנועות חוזרות ונשנות, הגורמות ללחץ ממוקם על איזור החבק הקריבני של תעלת הגידים המכופפים ( A1 PULLEY ) במשך שעות רבות ביום ולאורך זמן של שנים, עשויות לכאורה להוות גירוי להתפתחות דלקת כרונית ועיבוי מעטפת הגידים, במנגנון ה"מיקרוטראומה".